ראש השנה הבא עלינו לטובה נחשב אולי ליום הכי חשוב בתרבות היהודית. זהו הזמן לסכם את השנה החולפת, לציין הישגים, ללמוד מטעויות ולייחל לשנה חדשה ומוצלחת יותר מכל הבחינות.   כדי להתחיל את השנה ברגל ימין אנו נוהגים לחגוג את ערב החג בלבוש חגיגי וסעודה משפחתית על פי ההלכה, בה נקפיד על אכילת מאכלים סמליים מביאי מזל טוב ומסלקי מזל רע, כמו התפוח בדבש לשנה מתוקה כדבש, ראש של דג כדי שנהיה לראש ולא לזנב, גרעיני רימון כדי שירבו מצוותינו, וסלק כדי לסלק את אויבינו.

לאור זאת מעניין לראות כיצד חוגגים את ראש השנה בתרבויות אחרות, שנחגג בתאריכים שונים לגמרי וע"פ אמונות באלים אחרים ומסורות שונות, אך בכל  זאת קיימים הרבה מכנים משותפים. כמו אצלנו גם הם מקפידים להתחיל את השנה החדשה ברגל ימין, לסדר, לנקות ולהתחדש, ללבוש בגדים חדשים, להשתמש בסמלים ומנהגים שונים להזמנת הטוב ולסילוק הרע ולייחל לשנה טובה מקודמתה ע"י אכילת מאכלים סימבוליים ושימוש בסגולות וברכות שונות.

להלן כמה דוגמאות לאופן בו נחגג ראש השנה בתרבויות שונות על כדור הארץ.

 

טיבט

ראש השנה הטיבטי נקרא לו-סאר שמשמעותו שנה חדשה, והטיבטים המשתייכים לאמונה הבודהיסטית מציינים אותו בסוף ינואר או בתחילת פברואר. החג מתקיים במשך 15 ימים, לזכר סדרת ניסי הראווה שחולל בודהה במשך אותם 15 ימים לעיני תלמידיו המאמינים.

כדי להתחיל את השנה ברגל ימין קצת לפני כניסת החג הם עוסקים במלאכת ניקיון נמרצת תוך תשומת לב מוקפדת למטבח שנחשב לב לבו של של הבית ואף מקפידים על ניקיונה של הארובה מהפיח. הם מקשטים את הבית וטורחים בהכנת מאכלים מיוחדים לחג.

חגיגות הלוסאר בטיבט, (צילום Nichalp, ע"פ cc)

ביום הראשון של החג הם מקפידים לקום מוקדם, להתקלח וללכת למקדשים כדי להעניק כבוד למוריהם. הם נוהגים לברך אחד את השני בברכת "טאשי דלק" ומחליפים ביניהם מתנות. היום השני של החג מקבל אופי משפחתי וקהילתי והם הולכים לבקר חברים ומשפחה, סועדים היטב את ליבם וכחלק מהסמליות למזל הטוב שהם מזמנים אף מקפידים על אכילת מאכלים מתוקים כמו עוגת ה"קאפסה" ומשקה אלכוהולי בשם "צ'אנג" המוגש חם. היום השלישי של החג מוגדר כלאומי, מקובל להניף דגלי תפילה בבתים ובטבע הסובב אותו. את היום החמש עשרה הם מציינים כיום הניסים הגדולים  ומאמינים שכוחם והשפעתם של מעשים חיוביים או שליליים הנעשים בימים אלה מוכפלת פי 100,000 פעמים ולכן הם מקפידים על מעשיהם למען צבירת נקודות לכף זכות.

 

אוסטריה

ראש השנה האוסטרי נקרא סילבסטרבנד שפירושו הערב של סילבסטר הקדוש ומציינים אותו ב 1 לינואר ולא ב 31 לדצמבר כמו ברוב המדינות הנוצריות, וזאת כי בשלהי המאה ה 17 הכריז האפיפיור האוסטרי על תאריך זה כמועד החג הרשמי של ראש השנה.

חגיגות ראש השנה בבירה וינה נחשבות למרשימות בעולם – נשפים מרהיבים נערכים בחוצות העיר לאור זיקוקי ענק ובחצות כל פעמוני הכנסיות נשמעים לציון תחילתה  של השנה החדשה. האופרה הממלכתית של וינה בשיתוף הפילהרמונית מנגנים את קונצרט העטלף המפורסם של שטראוס, האירוע השנתי הזה מפורסם מאוד ומשודר בטלוויזיה לעיני העולם כולו. הבארים והמסעדות מתקשטים בזרים ירוקים, קונפטי, סרטים ושמפניות, ומגישים את המשקה המסורתי של אותו הערב - פונץ' חם העשוי מיין אדום, סוכר וקינמון. מלבד רעמי הזיקוקים תשמעו ברקע גם יריות אוויריות הנשלחות לכל עבר על וזאת על מנת על מנת להרחיק רוחות רעות.

ממתקי Glücksbringer לשם המזל הטוב, (צילום Alsen, ע"פ cc)

באוסטריה מייחסים חשיבות רבה לארוחת הערב בראש השנה ולמזל הטמון בזמן הזה, ולכן על גבי השולחן החגיגי תמצאו מזונות שמסמלים מזל בעיניהם, למשל את ממתקי ה Glücksbringer שהם  ממתקי מרציפן ושוקולד בצורות שונות: סמל התלתן, פרסה, מטבעות זהב, מנקי ארובות, ואף בדמות חזיר צעיר וקרפיון שגם הם מסמלים עבורם מזל. למחרת הבוקר הילדים נוהגים לעבור מבית לבית, לשיר מזמורי חג ולשפוך עופרת מותכת לתוך דליי מים. הצורות שנוצרות משמשות את מגלי העתידות לפרשנות לגבי השנה הקרובה. 

 

איראן

ראש השנה הפרסי נקרא נורוז, שמשמעותו "יום חדש", לציון התחדשות ושמחה. הוא נפתח ב 21 למרץ ב"יום השיוויון האביבי" ונחגג במשך 13 ימים.

בימים שלפני החג האיראנים מנקים היטב את הבית, קונים בגדים חדשים ומקשטים את הבית בגרעיני חיטה ושעורה שמסמלים התחלה חדשה. ביום הראשון של החג נהוג להכין ארוחה מיוחדת, והשולחן מתקשט בפריטים שונים המיוחסים להם מידות טובות ומזל טוב ע"פ המסורת, כמו תפוח, יקינטון, פודינג מיוחד, קערה עם דגי זהב חיים, קערה עם מי ורדים, נרות שמבטאים את האור ומראות המסמלות התבוננות עצמית. בני המשפחה המתכנסים מסביב לשולחן, נוהגים להתחבק ולהתנשק, לקרוא תפילות שונות לבריאות ומזל ולהעניק דמי כיס לילדיהם.

מאכלים שונים המיוחס להם מזל וברכה לשנה החדשה, (צילום PersianDutchNetwork, ע"פ cc)

היום ה 13 של השנה החדשה נקרא "Bedar "Sizdeh ביום הזה אין להישאר בבית כי זה נחשב מזל רע, ולכן כולם יוצאים לפיקניקים, שם הם נוהגים לאכול את מרק האטריות המסורתי. הם גם מקפידים להשליך לנהר את אותם זרעי חיטה ושעורה שעיטרו את הבית במשך כל החג, על מנת להסיר ממנו את המזל הרע של השנה הקודמת. 

 

סקוטלנד

ראש השנה הסקוטי מכונה הוגמניי והוא מתקיים ב1 לינואר ולעיתים אף ב 2 לינואר.

הסקוטים נוהגים להתכונן לשנה החדשה על ידי ניקוי וטיהור בתיהם בעזרת מים וערער שהם אוספים לאחר שקיעת החמה. בעזרת הערער (סוג של עץ ממשפחת הברושים) הם מדליקים אש ועל פי אמונתם מסלקים בעזרת העשן שנוצר כל חיידק, מזיק או מחלה שעלולה לארוב להם בשנה החדשה

בראש השנה עצמו הם נוהגים להתלבש בחצאיות משובצות ע"פ מיטב המסורת, ועל השולחן החגיגי תמצאו מאכלי חג מיוחדים כגון עוגיות חמאה פריכה, עוגיות שיבולת שועל, גבינות, ויסקי ויין לחמניות שחורות מיוחדות לראש השנה ו'האגיס' - מעין מאכל מיוחד עשוי מחלקי בשר המתבשל בתוך קיבה של כבש ושרים שירים מסורתיים.

חגיגות שנה חדשה בסקוטלנד, (צילום Robbie Shade, ע"פ cc)

האמונה גורסת כי האדם הראשון שכף רגלו תדרוך בבית אחרי חצות יכריע את גורלה של המשפחה לשנה שלמה! צעיר גבוה ויפה עם שיער כהה הנכנס לבית נחשב למבורך ביותר ובמיוחד אם הוא מגיע עם מתנה כמו כיכר לחם, מלח או פחם – מה שיכול להבטיח שלא יהיה מחסור בכסף או בחום במהלך השנה. כל סוג אחר של אדם שיגיע לבית יכול להיחשב לאסון ולכן אנשים בוררים היטב את מוזמניהם באותו יום.

מקובל גם להדליק מדורות כדי "להיפטר" מהמזל הרע של השנה החולפת ולעיתים יזרקו אל תוך האש בובת קש בדמות של אישה הנקראת "אולד וויפ" (האשה הישנה) ומסמלת את השנה החולפת. בכפרים מסוימים בסקוטלנד אף מבעירים חביות זפת ומגלגלים אותם ברחובות.

 

סין

ראש השנה הסיני נקרא גואו ניאן ומתקיים אחת לשנתיים, בדרך כלל בין 21 בינואר ל-19 בפברואר, ונחגג במשך שבועיים שלמים כשחמשת הימים הראשונים מוקדשים לראש השנה, והיום ה-15 והאחרון נקרא "חג הפנסים".

ההכנות לחג מתחילות כבר שבוע לפני כן בניקיון קפדני של הבית וקישוטו באלמנטים שאמורים להביא מזל טוב, למשל: הקלמנטינות שנחשבות כמביאות מזל טוב בגלל צבען הכתום, ניצני אפרסק עטופים בנייר אורז, הצבע האדום שמסמל מזל והצלחה וגם מרחיק רוחות רעות.

ברחובות מתקיימות תהלוכות ראווה חגיגיות וריקודים מסורתיים שמיועדים לסילוק המזל הרע ולזימןן המזל הטוב. מתהלכים גם אריות גדולים ודרקוני ענק המורכבים מחמישים רקדנים שנועדו לסמל אריכות ימים ואושר עד לשנה הבאה. גם עבור הסינים כל מה שנעשה ביום זה משפיע על שאר ימות השנה ולכן הם נוהגים בזהירות, מקפידים לברך את הבריות ונזהרים בלשונם.

דרקוני ענק לסילוק רוחות רעות, (צילום:panoramio, ע"פ cc)

בערב החג הם עורכים סעודת ערב ראש השנה אליה מגיעים בני משפחה קרובים ורחוקים. השולחן מתקשט בפרחים, פירות ומאכלים מסורתיים שמרכיביהם מסמלים מזל טוב. הצעירים נוהגים להשתחוות  בפני המבוגרים מהם לאות כבוד והמבוגרים נותנים לצעירים מעטפות אדומות ובהם מטבעות כסף על מנת לחזק את מזלם בשנה החדשה. בשאר ימי החג הסינים מתפללים במקדשים, מקיימים טקסים שונים, מחזקים קשרים חברתיים, שולחים אגרות ברכה ומקפידים לברך זה את זה גם ברחוב לקראת השנה החדשה.